משרד עורכי דין אבי לוי - עו״ד הוצאה לפועל במודיעין

הוצאה לפועל (הוצל”פ) הינה הליך המשמש אדם לשם מימוש פסק דין שניתן לטובתו על ידי בית משפט או בית דין המוסמך לכך, וכן למימוש מסמכים המקנים זכויות כספיות שתוקפן דומה לתוקפו של פסק דין, כגון שטר משכנתה, שטר חוב או המחאה (שיק).

מסמכים אלו מקנים לרוב זכות לקבלת סכום כסף, אך לעיתים מדובר בסעד לביצוע פעולה מסוימת, כגון סילוק יד מדירה.

הנני עורך דין עתיר ניסיון בתחום דיני הוצאה לפועל וייעצתי במאות סכסוכים בהוצאה לפועל, בתחומים מגוונים בעלי מורכבות משפטית גבוהה. אשמח לעמוד לשירותכם וללוות אתכם בכל הקשור לדיני הוצאה לפועל בצורה המיטבית.

לקריאה נוספת אודותיי לחצו כאן.

לקבלת יעוץ ראשוני בתחום דיני הוצאה לפועל מעו״ד אבי לוי - ללא עלות וללא התחייבות צלצלו 052-2353449 או השאירו פרטים מטה ואחזור אליכם

שקופית קודמת
שקופית הבאה

עו״ד הוצאה לפועל

״הליך ההוצאה לפועל מוסדר באמצעות דיני ההוצאה לפועל. לשם קיום דינים אלו הוקמה במדינת ישראל מערכת של הוצאה לפועל, הדואגת למימושם של פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לה לביצוע״

כותב: עו״ד אבי לוי

הוצאה לפועל

ניסיון בטיפול הן בזוכים והן בחייבים.

מצד הזוכים – נחישות וטיפול נכון לצורך גבייה יעילה ומהירה עד לתשלום החוב, טיפול בצ׳קים חוזרים, תובענות כספיות וביצוע פסקי דין ובמיוחד מזונות.

מצד החייבים – הסדרים מול בנקים וזוכים פרטיים והפחתות משמעותיות מהחוב, איחוד תיקים וצווי תשלומים, ביטול עיקולים, הגבלת רישיון נהיגה, טיפול בהגבלות על חשבונות העו״ש והמשכורת, טיפול בעיכוב יציאה מן הארץ והגשת התנגדויות.

סמכות דיני ההוצאה לפועל

ישנם חיובים אשר מטבעם אינם ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל, שכן הם דורשים מידה של פיקוח שאינה אפשרית על ידי בית המשפט. כך, למשל, חיוב הנובע מצו עשה או צו מניעה שנתן בית המשפט, החורג מגדר החיוב הרגיל של תשלום כסף או העברת חזקה בנכס, לא ניתן לבצע בהוצאה לפועל. לשם כך קיימת מערכת דינים מקבילה- דיני בזיון בית המשפט. לבית הדין הרבני סמכויות רבות בנוגע לאכיפתם של פסקי דין לגירושין שאף הם אינם בגדר סמכות דיני ההוצאה לפועל. מערכת דיני פשיטת הרגל היא דרך נוספת לגביית חובות, במקרה שהחייב מוכרז כפושט רגל מעוכבים כנגדו הליכי ההוצאה לפועל, ולאחר קבלת צו ההפטר בהליכים אלו, לא ניתן להמשיך בהליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל.

מחפשים עו״ד להוצאה לפועל בסביבת מודיעין?

לקבלת ייעוץ ראשוני השאירו פרטים או צלצלו 052-2353449

מבנה מערכת ההוצאה לפועל במדינת ישראל

 ישנן מספר רב של לשכות הוצאה לפועל, הפועלות במקביל לבית משפט השלום, בראשן עומד רשם הוצאה לפועל. תפקידו של רשם ההוצאה לפועל הינו על פי רוב מנהלי, והוא עוסק בדרכים בהן יש למלא אחר פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לביצוע. אין זה מתפקידו להרהר אחר האמור בפסקי הדין, אלא לקבוע את ההסדרים לביצועם, בכלים כגון עיקול, צו תשלום, פקודת מאסר וכיוצא בזה. תפקיד נוסף הוא תפקידו של “מנהל לשכת הוצאה לפועל”, הממונה על ידי שר המשפטים ואשר מתפקידו לבצע בפועל את הוראותיו של רשם ההוצאה לפועל.

הצדדים בהליכי ההוצאה לפועל

בתיקי ההוצאה לפועל ישנו זוכה- האדם שהגיש את פסק הדין או את השטר לביצוע, מולו ניצב החייב- האדם כנגדו הוגש פסק הדין או השטר. אם ישנו גורם נוסף שחייב כספים לחייב, או שמחזיק בנכסים השייכים לו, וברצון הזוכה לקבל כספים או נכסים אלו,יכול הזוכה לבצע עיקול אצל צד ג’ זה, ובמקרה זה נקרא אותו צד ג’ מחזיק.

ההליכים העומדים לטובת הזוכה

חוק ההוצאה לפועל והתקנות על פיו מאפשרים מגוון של הליכים בהם ניתן לנקוט כנגד חייב:

עיקול מיטלטלין – עיקול נכסים מיטלטלין של החייב ומכירתם למרבה במחיר. ישנם מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, כגון הנכסים הבסיסיים הדרושים לאדם למחייתו, כלי עבודה שערכם איננו עולה על סכום הקבוע בתקנות, עיטורי צה”ל (על פי חוק) וכן תשמישי קדושה.

עיקול מקרקעין – עיקול מקרקעין הרשומים על שמו של החייב, ומכירתם למרבה במחיר. במקרה שהמקרקעין הם בית המגורים של החייב, על הזוכה לדאוג לו לדיור חלופי.

עיקול בידי צד שלישי – עיקול כלל נכסי החייב המצויים בידי צד שלישי כלשהו, אם המדובר בנכס ממשי, יתרה בחשבון בנק, חוב עתידי או כל נכס שהוא.

כינוס נכסים – לעיתים נדרש כינוס נכסים לנכס מנכסי החייב. לדוגמה מכונה שניתן להפעילה ולנצלה לעשיית רווחים, במקום למכרה ולהסתכן בהפסד, או דירה שניתן להשכיר, מניות בחברה שניתן לנהל, וכיוצא בזה. על נכס זה ממונה נאמן, שהוא לרוב עורך הדין המייצג את הזוכה, והלה כונס את הנכס לשם ביצוע פסק הדין.

ביצוע בעין – תפיסת נכס של החייב והעברתו לזוכה. כן ניתן לחייב בהליכי הוצאה לפועל ביצוע לעין של צו מסירת קטין, עשיית מעשה מסוים או פינוי מקרקעין.

עיכוב יציאה מן הארץ – רשם ההוצאה לפועל מוסמך לעכב יציאתו מן הארץ של אדם, עד לתשלום החוב הפסוק כנגדו. שימוש בסעד זה יהיה רק במקרים בהם מוכח כי היציאה מן הארץ תפגע באפשרות לגבות את החוב, שכן היציאה מן הארץ היא זכות יסוד על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הפקעת רישיון נהיגה – בסמכות רשם ההוצאה לפועל להגביל את זכותו של החייב לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה.

צווי הבאה וצווי מאסר – חייב שאינו מקיים אחר צווי ההוצאה לפועל יכול להיות מובא בפני רשם ההוצאה לפועל בצו הבאה, המקוים על ידי משטרת ישראל. במקרים חמורים של בזיון ההוצאה לפועל רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מאסר החייב לתקופה בת שבעה ימים. בעבר היה סעד צו המאסר סעד מקובל ונפוץ, אך לאחר פסיקת בית המשפט העליון בשנת 1993 בבג”ץ 5304/92 פר”ח נ. שר המשפטים, בה צמצם השופט מנחם אלון את השימוש בסעד, שונו התקנות בהתאם והשימוש בכלי זה נותר למקרים קיצוניים בלבד.

 

ההליכים העומדים לטובת החייב

אדם שהוגש כנגדו פסק דין או שטר בהליכי הוצאה לפועל יכול לנקוט במספר הליכים.

התנגדות לביצוע שטר – ישנם שטרות שאינם בני ביצוע, כך למשל, ניתן להעלות טענת כישלון תמורה מלא כלפי צד ישיר לשטר (אדם שרכש סחורה, שילם עבורה בהמחאה ולא קיבל אותה, יכול לטעון כי אין עליו לפרוע את ההמחאה, אם הוא הוגש באופן ישיר על ידי ספק הסחורה ולא הוסב לצד ג’). במקרה של הגשת התנגדות בפרק זמן של עד 30 יום מהמצאת האזהרה מעוכבים לרוב הליכי ההוצאה לפועל עד בירור העניין בתחילה אצל רשם בית המשפט, ולאחר מכן אם נראה שיש ממש בהתנגדות, על ידי בית המשפט המוסמך.

טענת פרעתי – כנגד פסק דין ניתן להעלות טענת “פרעתי”, שלא כמובן מפירוש מילולי של הטענה, אין המדובר בטענה לפירעון חוב, אלא בטענה לכל מצב עניינים העומד לטובת החייב לאחר מתן פסק הדין. למשל טענה כי החוב נפרע, הנכס נמסר, הזוכה מחל על החוב, וכיוצא בזה. בטענה זו דן ראש ההוצאה לפועל, ובמסגרת זו תפקידו אינו מנהלי כי אם שיפוטי.

איחוד תיקים

אדם שנפתחו נגדו תיקי כמה הוצאה לפועל על ידי גורמים שונים, יכול לבקש לאחדם ולשלם סכום חודשי קבוע לממונה על איחוד התיקים, המחלק אותו בין הזוכים השונים. סכום זה נקבע כך שהחוב ישולם במלואו בתוך זמן קצוב.

חייב מוגבל באמצעים

חייב המודיע כי אינו יכול לשלם את החוב בתוך פרק זמן הקבוע בחוק (בין שנתיים לארבע שנים לפי סכום החוב) יכול להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים. חייב זה עובר הליך של חקירת יכולת בידי ראש ההוצאה לפועל, הקובע צו תשלומים, שיכול להביא לפריסת החוב לתשלומים קטנים במשך שנים רבות. חייב כזה מוגן בפני הליכי הוצאה לפועל כגון עיקול כל עוד הוא משלם את הסכום החודשי. עם זאת, חייב כזה אינו יכול לצאת מן הארץ, נחשב כלקוח מוגבל מיוחד בבנק, אינו יכול לעשות שימוש בכרטיס אשראי, ומנוע מלנהל חברה. חלק נכבד מהגנות אשר עומדות לחייב בהוצאה לפועל מושפעות מבג”ץ עמותת פר”ח נגד שר המשפטים שם הוגשה עתירה כנגד צו המאסר אשר יוצא כנגד חייב המשתמט מתשלום חובו.

המסלול המקוצר

ב-16 במאי 2009, נכנס לתוקפו שינוי 29 לחוק ההוצאה לפועל שהביא לשינוי משמעותי בהתנהלות ההוצאה לפועל, כאשר בין היתר הוקמה יחידת המסלול המקוצר. המסלול המקוצר הוקם לאור הבנה כי יש צורך בסיוע לצדדים בתיק בניהול התיק באופן קצר בזמן, ללא בירוקרטיה ובעיקר תוך שמירת החוב קרוב ככל האפשר לקרן, מבלי שיתווספו לו הוצאות רבות שמנפחות את החוב, לעיתים אף מעבר לקרן. למעשה אין הכרח בניהול תיק על ידי עורכי דין, משום שמזכירות המסלול המקוצר אחראית לטיפול בתיק משלב פתיחתו דרך ביצוע מסירת האזהרה, דרך נקיטת ההליכים, בהעברת כספים שהתקבלו לזוכה ובסופו של דבר, בסגירת התיק.

יחידת המסלול המקוצר

יחידה שעיקרה גבייה אקטיבית של חובות בתיקים מסוג שטרות, פסקי דין כספיים ותביעות בסכום קצוב, בהם לחייב אין תיק איחוד, לא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים (המקביל בהוצאה לפועל לפושט רגל) וסה”כ חובותיו בהוצאה לפועל לא עולה על 100,000 ₪. גובה החוב המקסימלי בהם מטפל המסלול המקוצר הוא עד 10,000 ₪, כאשר הסכום כולל הפרשי ריבית והצמדה, משמע ניתן לגבות חובות שסכום הקרן וההצמדה עד סך של 10,000 ₪. מעורבות הזוכה מינימלית, כאשר יחידת המסלול המקוצר מטפלת בשלבי התיק. זוכה יידרש להתערב בתיק במצב בו החייב הגיש בקשות שונות הדורשות תגובת הזוכה, או במידה והזוכה מבקש להמשיך ולפעול בתיק בעצמו, במסגרת המסלול המקוצר.

ההליכים בהם ניתן לנקוט במסלול זה מוגבלים לעיקול/מימוש כספים או זכויות הנמצאים בידי צד שלישי וכן לעיקול ותפיסת רכב. כמו כן יכול זוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לעיכוב יציאת החייב מן הארץ במידה ויש ליסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו. הבקשה תוגש בצירוף תצהיר ובמידה ותאושר, עיכוב היציאה יהיה תקף לשנה.

בידי המסלול המקוצר גישה מלאה למאגרי המידע השונים שנותן החוק כפי המופיע בנספחים למסמך זה. משך הזמן לטיפול בתיק הוא שמונה חודשים מרגע שנודע לחייב על התיק (נמסרה לו אזהרה), אולם ניתן להאריך חיי תיק במסלול המקוצר במידה ויש הסדר תשלומים עם החייב או במצב בו נמצאו כספים או נכסים שעדיין לא ננקטו הליכים לגביהם. המסלול המקוצר לא נוקט בהליכים כנגד חייב טרם יצירת קשר עמו, הן באופן אישי, או טלפונית. כלומר העדיפות הראשונה היא להגיע להסדר תשלומים עם החייב ללא צורך לנקוט נגדו בהליכים.

 

מחפשים עו״ד להוצאה לפועל בסביבת מודיעין?

לקבלת ייעוץ ראשוני השאירו פרטים או צלצלו 052-2353449

גביית חוב במסלול מזונות בהוצאה לפועל(הליך)

כאשר החוב הוא בתיק מזונות, רשאי הזוכה לבחור במסלול רגיל או במסלול מזונות לשם גביית החוב. במסלול מזונות רשם ההוצאה לפועל נוקט את הליכי העיקול ביוזמתו ללא צורך בבקשה של הזוכה. לרוב אין צורך במעורבות של עורך דין במסלול מזונות ולכן הזוכה לא זכאי לקבלת שכר טרחת עורך דין, מלבד במקרים חריגים, על הזוכה לשלם 23 ש”ח עבור אגרת פתיחת תיק, 64 ש”ח לצורך ניהול התיק, ובנוסף 60 ש”ח אחת לשנה. בכל עת רשאי הזוכה לעבור ממסלול רגיל למסלול מזונות או להיפך.

טפסים

טופס בקשה לביצוע פס”ד כספי -מזונות (טופס 207)

טופס בקשה להעברת תיק למסלול מזונות (טופס 511) זוכה בתיק מזונות רשאי לבחור בין גביית החוב במסלול הרגיל וגביית החוב במסלול מזונות.

ייחודו של מסלול המזונות הוא בכך שהזוכה לא צריך לבצע שום פעולה לאחר פתיחת התיק, ורשם ההוצאה לפועל נוקט את ההליכים הנדרשים ביוזמתו.

במסלול מזונות אין צורך בעורך דין, ולכן ברוב המקרים לא יהיה הזוכה זכאי לקבל שכר טרחת עורך דין, למעט במקרים חריגים. הזוכה אינו חייב לבחור במסלול מזונות, והוא רשאי לבחור בין מסלול מזונות למסלול הרגיל.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

זוכה שעל-פי פסק דין שנפסק לטובתו הוא זכאי למזונות מאת החייב. לפי סע’ 11 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), ניתן לפעול לגביית חוב מזונות בהוצאה לפועל רק עבור חוב שנצבר בתקופה של שנתיים שקדמו לפתיחת התיק.

כדי לגבות חוב מזונות עבור תקופה ארוכה משנתיים, יש לקבל את רשות בית המשפט על הזוכה לפנות ללשכת ההוצאה לפועל ולהגיש את המסמכים הבאים: טופס בקשה לביצוע תיק מזונות (טופס 207) וכן את הצרופות לטופס הרלוונטיות לבקשה, בהתאם למסלול הנבחר. פסק-דין מאושר מקורי או נאמן למקור, בפסק הדין צריך להופיע מספר זהות של הנתבע, אם לא מופיע, יש לצרף כל מסמך שהוגש בבית המשפט בתיק הנ”ל ובו מופיע מספר הזהות.

אם חיוב המזונות הוא מיום הגשת התביעה ולא מצוין תאריך ההגשה, יש לצרף העתק מכתב תביעה חתום ע”י בית המשפט, צילום ת”ז של הזוכה, כולל ספח מעודכן עם פרטי הילדים. אם החוב הוא בגין הוצאות שסכומן אינו מופיע בפסק דין (הוצאות רפואיות, הוצאות חינוך וכו’) יש לצרף העתקי קבלות לבקשת הביצוע (יש לשמור את הקבלות המקוריות למקרה שיידרש להציגן). אם הזוכה קיבל בעבר מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, יש לצרף אישור מקורי מהמוסד לביטוח לאומי על המועד שבו הופסק התשלום.

אם הזוכה מקבל מזונות מהמוסד לביטוח לאומי והתביעה בהוצאה לפועל מוגשת על ההפרשים, יש לצרף אישור מקורי מהמוסד לביטוח לאומי על הזכאות לגביית הפרשים.

שלבי ההליך

לאחר הגשת הבקשה הזוכה לא צריך לנקוט בכל פעולה שהיא, אלא רשם ההוצאה לפועל ינקוט את ההליכים לגביית החוב ביוזמתו. לאחר שחלפה התקופה הקבועה באזהרה שנשלחה לחייב, ואם החייב לא שילם את החוב, יינקטו נגדו ההליכים הבאים.

בחלוף התקופה הקבועה באזהרה 

עיקול משכורת (שיתחדש מדי חודש)

עיקול כספים השייכים לחייב

עיקול רכב (עיקול ברישום בלבד ולא תפיסה פיזית של הרכב והחרמתו. למרות זאת, הזוכה רשאי לציין נסיבות מיוחדות שמצדיקות תפיסה ממשית של הרכב, כגון: חוב גבוה, חשש להברחת הנכס בלי להעביר בעלות וכו’).

עיקול נכסים של החייב הנמצאים אצל צד שלישי

עיקול מיטלטלין (על-פי מידע שסיפק הזוכה)

עיקול מקרקעין (רק אם החוב עולה על 50,000 ש”ח)

כעבור 30 יום נוספים

עיקול (ברישום) של כספים הנמצאים בבנקים או בקופות גמל, קרנות פנסיה קרנות השתלמות, חברות אשראי, רשות המסים וכו’.

כעבור 30 יום נוספים

אם כתוצאה מאחד העיקולים שבוצעו (ברישום) התקבלה תשובה שנמצאים כספים של החייב אצל אותו גוף, ניתן יהיה לממש את הכספים המעוקלים בחשבון העו”ש.

העובד מטעם לשכת ההוצאה לפועל הממונה על גביית החוב בתיק יכול לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לקבל הוראות בדבר מימוש נכס אחר שעוקל ברישום.

כעבור 45 יום נוספים

רשם ההוצאה לפועל רשאי להוציא צו לקבלת מידע על החייב המצוי אצל גופים שונים (בנקים, המוסד לביטוח לאומי, מינהל מקרקעי ישראל וכו’). אם כתוצאה מהצו התקבל מידע על החייב שבעקבותיו ניתן לבצע עיקולים נוספים, יבוצעו עיקולים אלה.

אם עדיין נותרה יתרת חוב

העובד הממונה על גביית החוב מטעם לשכת ההוצאה לפועל רשאי לבקש מרשם ההוצאה לפועל לנקוט את ההליכים הבאים: תפיסת רכב

עיקול ברישום של מקרקעין (בחובות הנמוכים מ-50,000 ש”ח)

מימוש נכס מקרקעין (שאינו דירת מגורים) שעוקל (למשל מכירתו או מינוי כונס נכסים לצורך מכירתו).

אם מדובר בנכס הנמצא בבעלות משותפת של הזוכה והחייב, יש לבקש רשות מהזוכה לנקוט הליך זה.

הטלת הגבלות שניתן להטיל על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, כולל צו מאסר.

(צו מאסר מותנה בהסכמת הזוכה שיכולה להינתן בשאלון שמילא בפתיחת התיק, המצורף לטופס).

מימוש דירת מגורים

אם למרות כל ההליכים שצוינו לעיל לא נגבה החוב, ניתן יהיה לממש נכס מקרקעים המשמש לדירת מגורים (כלומר- למכור, למנות כונס נכסים ולפנות את החייב).

פעולות שהחייב רשאי לנקוט

החייב רשאי להגיש כל בקשה שהוא רשאי להגיש במסלול הרגיל (למשל, בקשה לעיכוב הליכים או טענת “פרעתי”), ובמקרים כאלה יתקיים דיון בבקשות החייב ובטענותיו באותו אופן שהיו מתקיימים אילו היה מדובר במסלול הרגיל.

ערעור

על החלטות של לשכת ההוצאה לפועל במסגרת מסלול מזונות ניתן לערער באותו אופן שבו מערערים על החלטות בתיק מזונות במסלול הרגיל. למידע נוסף ראו ערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל בתיק מזונות.

אגרה

על הזוכה לשלם 23 ש”ח עבור אגרת פתיחת תיק, 64 ש”ח לצורך ניהול התיק, ובנוסף 60 ש”ח אחת לשנה. האגרות יתווספו לחוב בתיק וייגבו מהחייב ייצוג על-ידי עורך דין ושכר טרחה לעורך דין. זוכה הבוחר במסלול מזונות אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין, למרות זאת, רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת במקרים שבהם, לדעתו, ייצוג הזוכה בידי עורך דין היה מוצדק בנסיבות העניין.

חשוב לזכור

ניתן לעבור ממסלול רגיל למסלול מזונות בכל עת וזאת בהגשה בקשה על גבי טופס בקשה להעברת תיק למסלול מזונות (טופס 511). בכל שלב שבו מתנהל התיק, אם הגיע לידיעת הזוכה מידע שעשוי לסייע בגביית החוב, עליו למסור אותו באופן מיידי ללשכת ההוצאה לפועל באמצעות פנייה למוקד הטלפוני במספר 35592*. אם קיים חשש שהחייב עומד להבריח נכסים או לצאת מהארץ ובכך לסכל את גביית החוב, יש לדווח על כך באופן מיידי.

אם במהלך חיי התיק נדרשת הגדלת קרן החוב בגין הוצאות שונות שנגרמו לזוכה, על הזוכה לפנות בבקשה מתאימה באמצעות טופס בקשת זוכה להגדלת או הוספת קרן חוב (טופס 502) בצירוף קבלות מקוריות. אם זוכה קיבל מהחייב תקבול על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, עליו לעדכן את לשכת ההוצאה לפועל באמצעות טופס 502 שצוין לעיל באופן מיידי ובתוך 7 ימים לכל היותר  ניתן לשלוח את הטופס בפקס ללשכת מסלול המזונות שבה מתנהל התיק.

חקיקה ונהלים

חוק ההוצאה לפועל – סעיפים 20יא – 20כג.

תקנות ההוצאה לפועל – תקנות 101ו – 101ז.

כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות) (הוראת שעה), התשע”ד-2013.

מחפשים עו״ד לדיני הוצאה לפועל במודיעין?

עו״ד אבי לוי הינו מומחה לדיני הוצאה לפועל, משרדו ממוקם במודיעין והוא נותן שירותים במכבים, רעות והסביבה עם דגש על מקצועיות רבה, ליווי אישי וניסיון רב בתחום.

״במהלך השנים פתרתי בעיות ומחלוקות רבות ומורכבות בהצלחה יתרה ועזרתי ללקוחותיי למצוא את הפתרונות הטובים ביותר להם, אשמח לסייע גם לך״.

 

פרטים ליצירת קשר

מומחה לדיני הוצאה לפועל

לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, בנושא דיני הוצאה לפועל, עוד היום ובחינם, מעו״ד אבי לוי – השאירו פרטים מטה

דילוג לתוכן