אבי לוי - עורך דין למשמורת ילדים ודיני מזונות

לאדם אין נכס חשוב יותר מהמשפחה, העיסוק בדיני משפחה מחייב רגישות והבנה רחבה יותר מכל עיסוק משפטי אחר. מעבר למורכבות הרגשית הרבה, עורך דין משפחה העוסק במשמורת ילדים ודיני מזונות, נדרש להיות בעל סובלנות רבה, יכולת אישית גבוהה ואפילו ידע והבנה סוציולוגית ופסיכולוגית. בכדי לתת מענה אישי ומשפטי מתאים בהתאמה למקרה. לכן קיימת חשיבות עליונה בבחירת עורך דין למשמורת ילדים ודמי מזונות שיינהל עבורך את ההליך המשפטי באופן דיסקרטי, יעיל, נכון ומהיר.
הנני בעל ניסיון רב שנים כעורך דין למשמורת ילדים ודיני מזונות במודיעין והסביבה. אשמח לעמוד לשירותך ולהעניק לך שירות משפטי מקצועי, איכותי, עם אווירה משפחתית על הצד הטוב ביותר. 
לקריאה נוספת אודותיי לחצו כאן.

לקבלת יעוץ ראשוני בדיני משמורת ילדים מעו״ד אבי לוי - ללא עלות צלצלו 052-2353449 או השאירו פרטים מטה ואחזור אליכם

הקודם
הבא

משמורת ומזונות

״כשבני זוג עם ילדים נקלעים למשבר זוגי, הרגשות העוינים שצפים, עלולים להביא אותם להשתמש בילדים כנשק להשגת יתרונות במאבקם האישי. במקרים כאלה כדאי שההורים יעצרו רגע וישאלו את עצמם איך לחלוק את האחריות והטיפול בילדים, באופן כזה ששניהם יישארו חלק משמעותי בחייהם.״

כותב: עו״ד אבי לוי

משמורת ומזונות

בשנים האחרונות, יותר ויותר פסקי דין עוסקים ביחס שבין מזונות הילדים למשמורת עליהם. למעשה, קשה למצוא הלכה פסוקה אחידה אשר תטווה את סוגיית השפעת המשמורת על חיוב מזונות ילדים, שכן, ישנם שיקולים רבים אשר מנחים את בית המשפט בבואו לקבוע את  המזונות מעבר למשמורת.

משמורת ילדים ומשמורת משותפת

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מטיל על ההורים לקטינים את החובה לדאוג לחינוכם, גידולם, מדורם ורווחתם הרפואית והנפשית. לעת פירוד, על ההורים לקבוע מי יגדל את הילדים וכשההורים אינם מסוגלים להגיע להסכמה, נדרשת ערכאה שיפוטית שתקבע מי יחזיק בילדים  ומה תהיינה זכויותיו של ההורה שאינו מחזיק בהם (זמני שהות). כשבני זוג עם ילדים נקלעים למשבר זוגי, הרגשות העוינים שצפים, עלולים להביא אותם להשתמש בילדים כנשק להשגת יתרונות במאבקם האישי. במקרים כאלה כדאי שההורים יעצרו רגע וישאלו את עצמם איך לחלוק את האחריות והטיפול בילדים באופן כזה ששניהם יישארו חלק משמעותי בחייהם.

שיתוף הפעולה בין הורים “שמתגרשים” יכול לסייע לילדים להתמודד עם התפרקות הבית. משמורת משותפת יכולה להיות פתרון סביר לילדים מבחינת  הילדים שזוכים לשהות זמן שווה עם שני ההורים. על פי חזקת הגיל הרך המקובלת  בישראל, האם תזכה במשמורת על ילדיה, קל וחומר כשהם “קטני קטינים”, קרי פחות מגיל שש. מאידך, בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר אבות שדורשים משמורת משותפת, היינו, הסדר שבמסגרתו שני ההורים מוגדרים כמשמורנים וימי השהייה של הילדים בביתם נקבעים באופן שוויוני או כמעט שוויוני. ואכן, לאחרונה חלה התפתחות משמעותית בנושא, בעקבות קבלת מסקנות ועדת שניט שהמליצה בין היתר, על ביטול חזקת הגיל הרך. נכון להיום, הנושא נמצא בתהליכי חקיקה, ובינתיים הערכאות המשפטיות דנות בהתאם לחזקה, אם כי ניכרת השפעת המלצות הוועדה על פסיקותיהם.

משמורת משותפת יכולה להיות הסדר ראוי במיוחד מנקודת מבטם של הילדים. מחקרים שנערכו בנושא הצביעו שקשר ישיר ורחב של ילדים עם שני ההורים מסייע להם להתמודד עם התפרקות התא המשפחתי.עם זאת, משמורת משותפת צריכה להיות הסדר כן ואמיתי ולא טקטיקה משפטית להשגת יתרונות כלכליים. בכל מקרה, חשוב לזכור שתכלית ההכרעה בסכסוכי המשמורת היא הגשמת עקרון טובת הילד לצורך הגשמת זכותו המשפטית של הילד ושני ההורים.

מחפשים עו״ד למזונות במודיעין והסביבה?

לקבלת ייעוץ ראשוני השאירו פרטים או צלצלו 052-2353449

חלוקת זמני שהות

הסדרת משמורת הילדים הוא אחד מהנושאים החשובים ביותר בעת פרידת ההורים. במצב זה, יש להחליט על חלוקת זמני שהות בין ההורים, אם במסגרת משמורת מלאה ואם במסגרת משמורת משותפת.

אם החלטתם להיפרד, נדרשים בני הזוג לסוגיית משמורת הילדים, בעבר נעשה שימוש במונח זמני שהות, כאשר כיום המונח הרלוונטי הוא קביעת זמני שהות או חלוקת הזמן ההורי.
מונח זה קיבל משנה תוקף בעקבות בע”מ 919/15 בו פסק הדין של בית המשפט העליון היה מהפכני מאוד וקבע שוויון בחובת המזונות בין ההורים החל מגיל 6.

תחומים נוספים בגירושין

כשבני זוג עם ילדים נקלעים למשבר זוגי, הרגשות העוינים שצפים, עלולים להביא אותם להשתמש בילדים כנשק להשגת יתרונות במאבקם האישי. במקרים כאלה כדאי שההורים יעצרו רגע וישאלו את עצמם איך לחלוק את האחריות והטיפול בילדים, באופן כזה ששניהם יישארו חלק משמעותי בחייהם.

בתי הדין פוסקים על פי דין תורה ובהתאם להוראות חוק המופנות אל בתי הדין. בחוקי מדינת ישראל ניתנת לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בלעדית בנושאי הנישואין והגירושין של יהודים וסמכויות בענייני המעמד האישי.

חלוקת רכוש בגירושין יכולה להיות מהלך משפטי מורכב אשר חשוב לתכנן ולפעול בהתאם. על פי רוב וכמו בסוגיות אחרות בדיני המשפחה, ייעוץ משפטי נכון הינו הכרחי לניהול וסיום המחלוקת. שכן, מדובר בסוגיות מורכבות ופרטניות ואין כמעט “שחור ולבן” בנושא זה.

בישראל, מתרחשים מידי שנה אלפי מקרי אלימות פיסית ונפשית כאחד. ברובם המכריע של המקרים מכוונת האלימות מצד גברים נגד נשים, אך ישנם מקרים של אלימות נגד גברים ואלימות נגד ילדים. חוק למניעת אלימות המשפחה, התשנ”א-1991 (להלן: “החוק”) מעניק הגנה לנפגע האלימות באמצעות צווים אשר ימנעו מהתוקף להמשיך ולפגוע בבן משפחתו.

הסדרת זמני שהות בגישור

החל מיולי 2016, חלה חובת גישור על בני זוג המבקשים להיפרד (חוק להסדר התדיינות) במסגרתה הם מחויבים לתת הזדמנות לגירושין בהסכמה, טרם יוכלו לפנות לערכאות. על כן, טוב יעשו בני הזוג יינצלו את הזמן והמעמד להידברות, יתחשבו בהעדפות ובנימוקים של הצד השני ויקבלו בסופו של יום את ההחלטה הנכונה בחלוקת זמני השהות.

שינוי חלוקת זמני שהות

בין אם בני הזוג חתמו על הסכם משמורת ובין אם בית המשפט הכריע בדבר ההסדר, ישנה תמיד אפשרות לשנות את חלוקת זמני השהות שנקבעו. ככל ומדובר על משמורת מלאה, ניתן להרחיב או לצמצם את זמני השהות של ההורה האחר. ניתן להעביר את המשמורת מהורה אחד לאחר או לקבוע משמורת משותפת ולהפך.

שינוי בזמני השהות לא ייעשה ללא סיבה מהותית מאחר ובית המשפט צריך להיות משוכנע כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצריך שינוי זה לטובת הילדים. שינוי זה יכול להיעשות גם בהסכמת הצדדים ורק כאשר אין הסכמה ביניהם, בני הזוג יידרשו לפנות לבית המשפט אשר יכריע ביניהם. לשינוי הסדר המשמורת וזמני השהות חשוב לומר תהיה גם השלכה על גובה  דמי המזונות, בשל השוויון בנטל, הקובע כי החל מגיל 6 נושאים ההורים יחד בחובת המזונות, בהתאם לזמני השהות שנקבעו לכל אחד מהם ובהתאם ליחס הכנסותיהם.

זמני שהות

המונח “זמני שהות”, מונח שהיה בעבר בשימוש לחלוקת הימים בהם האב שוהה עם ילדיו לאחר פרידה. כיום הביטוי הנכון להסדרי הראיה – “זמני שהות” חלוקת זמני שהות ולינה של הילדים בקרב הורים גרושים.

זמני שהות לפני גירושין

כאשר בני זוג מחליטים להתגרש ויש להם ילדים משותפים, הנושא הראשון בחשיבותו אשר צריך לעמוד לנגד עיניהם הוא שמירה על טובת הילדים. זו דורשת קודם כל, את המשך קיומו של קשר חם ורציף של הילדים עם שני הוריהם למרות הפרידה של ההורים.

במקרה של משמורת מלאה לאם, נקבעים לאב זמני שהות, אשר הנם המועדים בהם יפגוש את ילדיו. מפגשים אלו הם אשר מאפשרים את המשכו של הקשר החם בין האב לילדים ומכאן חשיבותם היות שאי קיומם באופן סדיר עלול ליצור אצל הילדים תחושה של נטישה, פגיעה בביטחון העצמי וכיו”ב.

ישנם שני סוגים עיקריים של זמני שהות, כאשר אלו צריכים להתאים לגילאי הילדים ולמידת קרבתם לאב, משנקבעו על שני ההורים להקפיד לקיימם כסדרם על מנת לשמור על רווחת הילדים והתפתחותם התקינה. הפרת זמני שהות, מצד מי מההורים יכולה להביא להטלת סנקציות שונות שאפרט בהמשך.

קביעת זמני שהות

הסדרי הראיה נקבעים באחת משתי דרכים: האחת היא במסגרת הסכם גירושין, אז מגיעים בני הזוג להסכמה הדדית באשר למועדי המפגשים של האב עם הילדים. על מנת שלהסכם יהיה תוקף משפטי מחייב, על הצדדים להגישו לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני וככלל, ההסכם יאושר ויקבל תוקף של פסק דין.

הערכאה המשפטית תתערב בהסכמת בני הזוג לעניין זה רק במקרים חריגים מאוד, היכן שנראה  כי הסדרי הראיה שנקבעו אינם לטובת הילד. האפשרות השנייה לקביעת זמני שהות היא על ידי הערכאה המשפטית עצמה במסגרת תביעת משמורת שהוגשה על ידי ההורים בהעדר הסכמה ביניהם. אז, רשאי בית המשפט למנות פקידת סעד אשר תבחן את המקרה ותגיש תסקיר ובו המלצתה לעניין זמני שהות המתאימים. לרוב, בית המשפט יקבל את ההמלצה ויפסוק על פיה אך יודגש כי הוא אינו מחויב לעשות כן. מותר לציין כי החלופה העדיפה היא קביעת זמני שהות בהסכמה, כפי שיוסבר להלן.

מחפשים עו״ד מנוסה במשמורת ילדים?

לקבלת ייעוץ ראשוני השאירו פרטים או צלצלו 052-2353449

קביעת זמני שהות בהסכם גירושין

אחת הדרכים לקבוע את הסדרי הראיה היא במסגרת הסכם גירושין. זוהי האלטרנטיבה הטובה יותר היות שבני הזוג מקבלים את ההחלטה במשותף ובהסכמה ואינם מותירים את ההכרעה לבית המשפט. במסגרת ההסכם, יקבעו הצדדים את מועדי הביקורים, כאשר יש להקפיד על ניסוח ופירוט ברור שלא יותיר מקום למחלוקת בין ההורים בעתיד. מלבד קביעת הסדרי הראיה בזמן שגרה, יש להתייחס בהסכם גם לחופשות ולחגים, כאשר נהוג לקבוע החלפה בין החגים בכל שנה. קרי, שנה אחת יבלו הילדים בחג עם האם ושנה אחת עם האב לסירוגין.

בנוסף לזאת, הסכם המשמורת הכולל יתייחס גם לסוגיית מעבר מקום מגורים ונסיעות לחו”ל, כפי שאפרט בהמשך. אציין כי לפני חתימה על ההסכם, על הצדדים להיות בטוחים כי הנקבע בו מתאים ומקובל עליהם. זאת מן הטעם כי לאחר שאושר על ידי ערכאה משפטית וקיבל תוקף של פסק דין, לא ניתן יהיה לשנות את המועדים של הסדרי הראיה, אלא במקרה של שינוי מהותי בנסיבות אשר מצדיק את שינוי שגרת הילדים או לחילופין בהסכמת הצדדים.

חלוקה נכונה של זמני שהות ולינה

אין חלוקה אחת נכונה של זמני השהות. החלוקה מאד סובייקטיבית ותלויה במשתנים רבים כגון עזרה ממשפחה, חוגים, התארגנות בבוקר לעבודה, הסעות, עבודה במשמרות, מרחק מגורים מהמוסד החינוכי ועוד. כל משפחה היא עולם ומלואו ויש להתאים את זמני השהות לפרמטרים הייחודיים של אותו תא משפחתי.

חלוקת זמני השהות, כשהיא נעשית בהסכמה בין ההורים, יכולה ללבוש מספר פנים וצורות. החל ממעבר יום יומי, דרך הקבצות ימים כאלה או אחרות (נתייחס לזה בהמשך), ולפעמים כשההורים אינם גרים זה בקרבתו של זה, יתכן והילדים יהיו יותר סופי שבוע אצל ההורה שאינו נמצא בקרבה למרכז חייהם (האזור בו נמצאים מוסדות החינוך שלהם) במקום במהלך השבוע. כאמור, אין המלצה אחת לחלוקת זמני שהות נכונה, תפקיד ההורים הוא להגיע לחלוקת זמני השהות המתאימה לתא המשפחתי שלהם.

תסקיר סעד

כאשר הסוגיה מגיעה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, הוא ימנה מטעמו פקידת סעד אשר תערוך דו”ח שנקרא “תסקיר סעד”. דו”ח זה בוחן את שני הצדדים, איפה הם גרים מה מצבם הסוציואקונומי, האם היו תלונות על אלימות או האם יש סיבה כלשהיא שאחד מן הצדדים יסומן כבעייתי. פקידת הסעד תכתוב בתסקיר על מי היא ממליצה מבין שני ההורים שיהיה ההורה המשמורן, ומה יהיו הסדרי הראייה של ההורה השני.

זמני שהות מקובלים ומורחבים

ישנם כמה סוגים שונים של זמני שהות בהתאמה אבל אתמקד בעיקר שהינם רגילים ומורחבים. זמני שהות רגילים כוללים בדרך כלל שני מפגשים במהלך ימי השבוע משעות אחה”צ ועד הערב ללא לינה וכל סוף שבוע שני, בו לנים הילדים את ליל שישי אצל האב, היקף מפגשים זה רלוונטי בדרך כלל לילדים קטנים יחסית עד גיל שלוש לערך. לאחר מכן, כאשר הילדים גדולים יותר, מקובל לקבוע זמני שהות מורחבים הכוללים לינה במפגשי אמצע השבוע. כמו כן ישנה אפשרות להרחיב עוד יותר את הסדרי הראיה עד למצב של חלוקה כמעט שוויונית המתקרבת אף למשמורת משותפת, הכל בהתאם לטיב הקשר בין האב לילדים, למסוגלות ההורית, ליכולת הכלכלית ונכונות הורית. זהו המקום לציין כי להיקפם של הסדרי הראיה משמעות ישירה לגובה המזונות, משום שכיום שיעור דמי המזונות נקבע באופן מדויק על פי חלוקת זמני השהות באחוזים לילדים מעל גיל 6 . חשוב לציין האב האחראי למזונותיו של הקטין.

שינוי מקום מגורים

נקודה חשובה מאוד בכל הנוגע לסוגיית משמורת הילדים היא מעבר מקום מגורים. לא אחת קורה שאחד ההורים מעוניין לעבור לעיר אחרת בארץ או להגר לחו”ל. מטבע הדברים, לרוב ההורה השני מתנגד למהלך זה והצדדים מוצאים את עצמם בבית המשפט. על כן, כאשר בני הזוג חותמים על הסכם גירושין, כדאי להסדיר נושא זה מראש ולמנוע מאבק משפטי. כך למשל ניתן לקבוע רדיוס גיאוגרפי במסגרתו יוכל המשמורן לעבור דירה ולמנוע מצב שבו הסדרי הראיה הם בלתי ישימים.

זמני שהות חו"ל ורילוקיישן

בכל הנוגע להגירה או רילוקיישן, זהו מצב מורכב יותר אשר קשה לצפות אותו מראש או להסכים לגביו במועד הגירושין ועל כן לרוב, יגיעו הצדדים אל בית המשפט. כאשר זה יידרש להחליט, ייקח בחשבון את הסיבות להגירה, המסוגלות ההורית של הצד המבקש להגר, האפשרות לשימור הקשר עם ההורה השני, סיכויי הילדים להיקלט במדינה החדשה, עמדת הילדים אם הם בוגרים.

נסיעות לחו"ל

חלק מהדיון על זמני שהות מחייב גם התייחסות לנושא של נסיעות לחו”ל, אם לצורך חופשה שרוצה אחד ההורים לקחת את הילדים ואם לצורך ביקור בני משפחה המתגוררים במדינה אחרת. גם כאן כדאי להסדיר את הסוגיה במסגרת הסכם הגירושין כאשר נהוג להחליט על אחת מבין שתי אופציות:

האחת, כי כל יציאה מישראל מחויבת בהסכמה מראש ובכתב של שני ההורים. השנייה, כי לכל הורה תינתן הזכות לקחת את הילדים לחו”ל לתקופה מסוימת ומוגבלת שתיקבע בתאום ובהסכמת ההורים.

במקרה שבו החליטו ההורים על כך כי כל נסיעה תהיה כפופה לאישור ההורה השני, ניתן להוציא בהסכמה צו עיכוב יציאה מן הארץ של הילדים, אשר ניתן יהיה לבטלו בהסכמה לפני כל נסיעה לחו”ל. הדבר אינו כרוך בפרוצדורה מורכבת ויעניק לצדדים תחושת ביטחון כי גם אם ייקלעו לסכסוך כלשהו, אין חשש לחטיפת הילדים על ידי הצד השני.

הפרת זמני שהות

זמני שהות הם אלו המאפשרים לאב לקיים קשר יציב ועקבי עם ילדיו, למרות הגירושין. הדבר נחוץ מאוד לרווחתם של הילדים ותחושת היציבות לה הם זקוקים להתפתחות תקינה. משכך, הפרת הסדרי הראיה, אם מצד האם ואם מצד האב, מזיקה לילדים ויש לעשות כל שניתן כדי להימנע ממנה. למרבה הצער, ישנם מקרים רבים בהם האם מסכלת את הסדרי הראיה מתוך רצון לפגוע באב בשל פגיעתה מהגירושין ולצדם, מקרים אחרים בהם האב הוא זה אשר אינו מקפיד לקיים את הסדרי הראיה כפי שנקבעו.

כאשר מדובר בתופעה חוזרת, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה אשר מטיל סנקציות על ההורה המפר את הסדרי הראיה. כאשר זוהי האם, יכול האב לפנות לבית המשפט בבקשה להטיל על האם קנס כספי, אותו תידרש לשלם בגין כל מפגש שתסכל. במצב שבו האב אינו מקיים את הסדרי הראיה, יכולה האם לפנות לבית המשפט ולבקש לצמצם את הסדרי הראיה.

כמו כן, תוכל לבקש להורות לאב לשלם לה פיצוי כספי עקב הפרת הסדרי הראיה, למשל, אם נדרשה להפסיד שעות עבודה עקב כך כי הילדים שהו עמה שעה שהיו אמורים להיות עם אביהם. 

סיוע של עורך דין

כל מקרה של הסדר ראייה בין אם בהסכמה בין שני ההורים ובין אם בהחלטה של בית המשפט או בית הדין הרבני, מצריך ליווי משפטי.  עורך דין מומחה בתחום מכיר את רזי החוק ויודע לסייע ללקוח שלו להשיג את מבוקשו.

מחפשים עו״ד מנוסה במשמורת ילדים?

לקבלת ייעוץ ראשוני השאירו פרטים או צלצלו 052-2353449

שינוי הסדרי ראייה

הסדרי ראיה בהליך הגירושין בין הורים  בפסק דין לאור הסכמה או כאשר אין הסכמה בהחלטת בית משפט בהתחשב  בהמלצת בגורמים מקצועיים והמצב. בהסכם גירושין אשר מקבל תוקף של פסק דין. לפיכך, ההורים מחויבים לקיים את הסדרי הראיה וכפי שנקבעו והפרתם היא כהפרת פסק דין חלוט. למעשה, שינוי בהסדרי הראיה איננו יכול להיעשות באופן עצמאי על ידי אחד מההורים וחייב לקבל את אישור בית המשפט. כלומר, כל חריגה מההסדר שנקבע בפסק הדין היא הפרה של הסדרי הראיה.

 

 

סיבות שונות יכולות לגרום להפרת הסדרי ראיה בין ההורים הגרושים. אי לכך, אופן ההתנהלות מול הפרת הסדרי ראיה, משתנה  מהבחינה המשפטית, בהתאם לנסיבות ההפרה. תביעות ובקשות בגין הפרת הסדרי ראיה מונחות באופן תדיר לפתחן של הערכאות המשפטיות בישראל. הלכה פסוקה היא כי הסדרי ראיה אינם “בחירה” של ההורים אלא זכות של הילדים.

 

 

הסדרים אלה מסייעים לילדים לשמר דמות אב ואם והדברים תלויים רבות בתדירותם, סדירותם ותכיפותם. יפים לכך דבריו שלכבוד השופט, ניצן סילמן  נקודת המוצא כמו תמיד הינה הקטינים. העובדה כי ההורים מצויים בבלבול, ובסערת רגשות אגב הליך הגירושין,  לצערנו הפרת הסדרי ראיה היא תופעה שמתגברת בהתאם לגובה הלהבות בין בני הזוג.. לא בכדי, מפעם לפעם מוגשת הצעת חוק להסדרת אכיפת הסדרי ראיה אשר מבקשת להעניק לבית המשפט סמכות לאכיפת הסדרי ראיה.

 

 

כאשר יש מצב שהצד השני מפר את הסדרי הראיה והדבר פוגע בכם ובעיקר בילדים, יש מקום ומומלץ לפנות בהקדם האפשרי  לעורך דין אשר מתמחה בדיני משפחה. לפעמים די במכתב התראה מעורך דין בכדי להחזיר את המצב לשגרה.  כאשר אין ברירה, פנייה לבית המשפט באמצעות עורך דין  תוכל בהחלט להיות תגובה הולמת. כאשר הצד מפר את הסדרי הראיה שפוגע בקטין/ בילד, נדרש להגן על הילדים שהם הנפגעים העיקריים.

מזונות ילדים

מזונות ילדים בדין היהודי מוטל על האב, אבל לאחרונה יש פסיקות שמחייבות גם את האם בצורה שוויונית בהתאם ובהתחשב במצבם הכלכלי של בני הזוג וגיל הקטינים. הליך גירושין לבדו הוא הליך מורכב גם נושא מזונות הילדים לא פחות מורכב. לא אחת, ההורים מוצאים עצמם במאבקים לא פשוטים בין כותלי בתי המשפט ובתי הדין הרבניים (ומחוצה להם). בניגוד לגירושין ללא ילדים (או עם ילדים בגירים), כאשר זוג הורים לקטינים מחליט להתגרש, יש לכך השפעה ישירה על הילדים בהמשך.

סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), קובע כי חובתו של הורה בתשלום מזונות ילדיו נובעת מהדין האישי החל עליו. היינו, הורים יהודים יישאו במזונות ילדיהם עלפי הדין העברי. דין זה מטיל את מרבית החובה בתשלום המזונות על כתפי האב. למעשה, עד גיל 15, האב חייב במלוא תשלום המזונות ההכרחיים של ילדיו. כאשר, ילדים מעל גיל 15 ועד גיל 18, זכאים למזונות משני הוריהם בהתאם ליכולתם הכלכלית, וזאת מדין הצדקה. בשנים האחרונות, יותר ויותר פסקי דין עוסקים ביחס שבין מזונות הילדים למשמורת עליהם. למעשה, קשה למצוא הלכה פסוקה אחידה אשר תטווה את סוגיית השפעת המשמורת על חיוב מזונות ילדים, שכן, ישנם שיקולים רבים אשר מנחים את בית המשפט בבואו לקבוע את  המזונות: 

גובה הכנסת ההורים, פערי ההכנסה בין ההורים, צרכי הקטינים הספציפיים, נסיבות אישיות של ההורים,  זמני שהות של הילדים עם מי מההורים, היקף המשמורת המשותפת וכיו”ב.

מחפשים עו״ד מנוסה במזונות ?

לקבלת ייעוץ ראשוני השאירו פרטים או צלצלו 052-2353449

הגדלת מזונות ילדים

החוק בישראל מתבסס על ההלכה היהודית אשר מחויב האב בתשלום מזונות ילדיו הקטינים עד הגיעם לגיל בגרות. סכום המזונות יכול להיקבע  בין בני הזוג,  באמצעות  הסכם מזונות או לחלופין במסגרת הסכם גירושין. חשוב לציין בכל מקרה ההסכם צריך להיות מאושר על ידי בית משפט לענייני משפחה בהפיכתו לפסק דין למזונות או בית הדין הרבני. ישנם מקרים מתעורר הצורך בהגשת תביעה להגדלת סכום המזונות וזאת בעקבות שינוי נסיבות בחייו של אחד הצדדים. הפסיקה מאפשר לקטינים  לתבוע את מזונותיהם באמצעות אחד מהצדדים (בדרך כלל המשמורן על הקטינים) מתוקף העובדה שעל פי הדין והפסיקה, הקטינים אינם כפופים להסכמות בין הוריהם לעניין מזונותיהם.

סעיף 13(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959 קובע כי בית המשפט רשאי לשנות את אשר נקבע בהסכם הגירושין או בפסק הדין למזונות, אם הוא ראה לנכון לעשות כן על סמך נסיבות שנודעו לתובע או חל שינוי מהותי או לחלופין הסתברו תנאים שלא היו ידועים בעת חתימה על ההסכם  הסכם הגירושין ו/או אישור פסק הדין.

ישנה פסיקה חשובה בנושא מזונות אשר מתייחס למצב של  הגדלת מזונות על ידי  השופט שמגר בע”א 363/81 פייגה נ’ פייגה- “כידוע, פסק-דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתה פלונית בקשר למזונות” ודבריה של כבוד השופטת אילה פרוקצ’יה: “פסק המזונות אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש ההתדיינות, וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בקשר לנושא המזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית” חשוב לציין, כי על מנת שבית המשפט למשפחה יקבל את התביעה להגדלת מזונות, עלינו להוכיח תנאי חשוב שבלעדיו לא יהיה בסיס לתביעה שהינו  “שינוי נסיבות מהותי”.

על המבקש להוכיח בתביעתו כי מאז שניתן פסק הדין למזונות, חל שינוי מהותי בנסיבות או לחלופין היו תנאים שלא היו ידועים למבקש. וכי יהא זה בלתי צודק להשאיר את סכום המזונות על כנו.

הפחתת מזונות ילדים

כאשר אחד הצדדים יוזם את הליך הפחתת דמי המזונות, מוטל עליו הנטל להוכיח ראיות ו/או נסיבות כי לאחר ההחלטה על מזונות השתנו הנסיבות באופן משמעותי והתקיים שינוי נסיבות מהותי ו/או הסתברו תנאים שלא היו ידועים בעת ההסכם המצדיק את השינוי. בפסיקות רבות נקבע כי על מנת לבקש הפחתת מזונות, השינוי הנדרש צריך להיות משמעותי ומתמשך בהתייחס למהות ולעיקר החיוב בנוסף נדרש גם שקרה מקרה בלתי צפוי. הצד המגיש את התביעה להפחתת מזונות לעמוד בדרך במספר תנאים תנאים מצטברים.

להלן עיקרי התנאים:

1) להוכיח- עקב השינוי המהותי בנסיבות לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין על כנו

2) בני הזוג השאירו פתח לשינוי הנסיבות, באופן מפורש או כללי בהסכם.

3) להוכיח כי התביעה הוגשה בתום לב.

מקרה אשר עשוי להוות שינוי נסיבות מהותי, הוא הולדת ילדים נוספים לאב, דבר העשוי להביא להפחתת תשלום המזונות, וזאת בשל הגדלת הנטל הכלכלי המוטל על כתפי האב אשר הקים תא משפחתי חדש ועליו לפרנס גם אותו במקביל.
חשוב לדעת, בבתי המשפט, התנאי של “שינוי מהותי בנסיבות” מתקיים רק כאשר לאב נולד יותר מילד אחד. מקרה נוסף אשר עשוי להביא להפחתה ואף לביטול מוחלט של תשלום המזונות, הוא מקרה של “ניכור הורי” / “סרבנות קשר”, כלומר, ילד אשר מסרב להיפגש עם אביו, דרך קבע וללא סיבה מצודקת.

קיימים מקרים גם כדוגמת פסק הדין שניתן ע”י השופט אסף זגורי בתמ”ש 1633-05-14 נקבע כי “מקום שאין קשר בין קטין להורהו וביהמ”ש סבור כי המשך אכיפת החיוב למזונות הקטין לא תהא צודקת, יוכל ביהמ”ש להושיט סעד מתאים של ביטול אכיפת החיוב למזונות”. באותו המקרה, בית המשפט ביטל את חיוב האב במזונות ילדתו בת ה-16 וזאת בשל והעובדה כי בית המשפט התרשם כי חלופה אחרת לא תוביל לחידוש הקשר בין האב לביתו.


חשוב לדעת, כאשר יש רצון להגיש בקשה להפחתת מזונות, צריך לשים לב כי אנו עומדים בתנאים השונים שנקבעו בחוק ובפסיקה, לא בנקל יפחית בית המשפט את מזונותיהם של הקטינים רק בשל העובדה “שאנו חושבים” שסכום המזונות גבוהים מדי.

הפסיקה החדשה אשר מאפשר הפחתת מזונות

תחום המשפט והחוק  בארץ  ובעולם משתנה כל הזמן בעקבות פסיקות חשובות של בית המשפט. בשנים האחרונות, קרו שינויים  משמעותיים בעקבות פסיקה בתיק בע”מ 919/15 שעסק בשינוי התשלום החודשי לאם עבור הטיפול בילדים המשותפים ולמעשה הפחתת מזונות האב בעקבות שינוי מהותי בהסדרי הראייה בינו לבין הילדים. עד לקביעה זו, מזונות הילדים היו נקבעים על פי מספר קריטריונים:

הראשון – מצבו הכלכלי של האב ומצבה הכלכלי של האם בעת הפסיקה. השני – מיהו ההורה המשמורן הנמצא עם הילדים מרבית היום.  

במקרה והוכחה משמורת משותפת בה הילדים מחלקים את זמנם באופן יחסי שווה בשווה בין שני הבתים המשמורת הוגדרה כמשותפת. הקריטריון השלישי הוא – הסכום הכספי שמשקיע כל הורה לאורך החודש על הוצאות כמו: מזון, ביגוד, תרופות, חינוך והוצאות נוספות. אם קיים “שינוי מהותי” (לשון הפסיקה) במצבו הכלכלי של אחד ההורים או בהסדרי הראייה ביניהם, לדבר תהיה השלכה גם על המזונות שישלם. לדוגמה: אם הילד היה מבקר את אביו רק בסופי השבוע וכעת נמצא חצי מהשבוע בביתו והאב משלם את הוצאות המחיה שלו, הקצאת חדר נוסף בבית, הוצאות בילוי וביגוד והוצאות נוספות, יהיה האב זכאי לסעד של הפחתת מזונות מבית המשפט.

במהלך השנים האחרונות לאור מקרים אחרים נראה שיש מגמה מתרחבת לאור נסיבות חדשות ואחרות, בתי משפט קבלו החלטות  שהובילו על הפחתת מזונות. רצון לשנות את הסדרי הראייה ולעודד את הילד לראות את בן הזוג שאינו משמורן. אם הילד סרב לבקר את בן הזוג השני בוצעה הפחתת מזונות כדרך לעודד את הקשר הרציף עם שני ההורים. במקרים חריגים בוטלו המזונות כליל.

לצורך הפחתת מזונות לא ניתן להוריד את הסכום המופקד לבן הזוג באופן אוטומטי אלא יש לפנות לבית המשפט בסיוע עורך דין לענייני משפחה. עורך הדין יגיש תביעת הפחתת מזונות הכוללת הסבר והוכחות לשינוי המהותי לגביו  מוגשת הבקשה. לציין  כי בית המשפט אינו מחויב לבצע את השינוי ויתכן שההוכחות שהוצגו לא יספקו ו /או לא ישכנעו את בית המשפט על מנת לשנות את ההחלטה.

אפשרויות נוספות לבקש הפחתת המזונות- שינוי שחל בכוח השתכרותו של משלם המזונות, כגון:-  פיטורין ממקום עבודה, תאונת עבודה, נכות או משינוי במקום העבודה וקבלת שכר נמוך בצורה משמעותית. כאשר משלם מזונות עצמאי צריך להוכיח כי העסק בהפסדים ולכן ההכנסה החודשית של האב ירדה משמעותית. לאור השינויים האחרונים, אם היה שינוי מהותי בהכנסתכם בשנים האחרונות או בכמות המפגשים השבועיים עם הילדים כדאי לבחון האם כדאי  להגיש תביעה על מנת להפחית את המזונות החודשיים, לסיכום-  צריך  לבחון האם משלמים סכום גבוה מהנדרש ו/או קרו שינויים אשר מצדיקים הגשת בקשה להפחתת מזונות.

מחפשים עו״ד מנוסה בגירושין ?

לקבלת ייעוץ ראשוני השאירו פרטים או צלצלו 052-2353449

מזונות אישה

בישראל, נישואין וגירושין נערכים על פי הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. כמפורט במאמרי בענייני גירושין. בהתאם להלכה היהודית, מוטלות על הבעל מספר חובות כלפי האישה. אחת החובות, היא לדאוג לצרכיה ולפרנסתה של האישה. לכאורה, מקורן של החובות המוזכרות הוא מדין היהודי שחלקו מפורט בכתובים ובתקנות  של ” חרם רבינו גרשום” משנת  1000 לספירה. כאשר כיום גם נשים מכהנות במגוון תפקידים ומנהלות קריירות  אותו דין עתיק רלוונטי גם היום, שכן הדין לגבי גירושין בישראל, עדיין נגזר מהדין הדתי, בכל הנוגע ליהודים.

הדין ההלכתי-עברי גורס, כי גם כאשר הבעל והאישה נפרדים, עדיין מוטלת על הבעל חובה לדאוג לצרכיה של האישה, בהתאם לרמת החיים שאליה הורגלה. הכלל ההלכתי קובע, כי האישה “עולה עמו ואינה יורדת”. על כן, על הבעל לדאוג לצרכיה של האישה. צרכים אלו אינם מסתכמים רק ב”מזון”, אלא גם בהוצאות דיור, רפואה, כלכלה ועוד.

השלב שמסתיימת זכאותה של האישה למזונות

האישה זכאית למזונותיה כל עוד  הנישואין לא הסתיימו באופן רשמי על ידי בית הדין הרבני. הנשואין מסתיימים עם מתן הגט ע”י הבעל. כל זמן  שבני הזוג לא התגרשו ואפילו אם הם חיים בנפרד תקופה ארוכה, האישה תהיה זכאית למזונותיה – למעט מקרים חריגים, שאפרט עליהם בהמשך. יש מצב שבני זוג הסכימו אחרת,  במסגרת הסכם גירושין או הסכם ממון שנחתם בטרם הנישואין, במצב הזה  האישה יכולה ליהנות ממזונות למשך תקופה ארוכה יותר בהתאם להסכם.

שלילת מזונות מאישה

קיים חריג לכלל, נכון שהאישה זכאית  למזונות מכוח הדין הדתי-עברי, אך הדין קובע מספר חריגים, אשר בהתקיימותם  האישה מאבדת את זכאותה כמפורט. האישה מוותרת על מזונות מרצונה- זהו המקרה רגיל, מאחר  ואישה יכולה לוותר על מזונותיה, בין אם במסגרת הסכם עם הבעל ובין אם במסגרת התחייבות בכתובה,  או הסכם ממון אשר נחתם לפני הנישואין.

כאשר האישה בגדה בבעלה: בגידה, על פי הדין הדתי-עברי, היא מעשה חמור מאוד. אישה שבגדה בבעלה, מכונה בהלכה היהודית בתור “אישה שזנתה”. אישה שזנתה גם לא תהיה זכאית לכתובתה ובנוסף, ילדיה אשר ייוולדו מגבר אחר, יוכרו בתור “ממזרים”. אישה שזנתה לא תהיה זכאית למזונותיה. כאשר האישה מסרבת לשלום בית במקרים שבהם מוכח שהאישה מסרבת בכל תוקף לקיים שלום בית, אזי ייתכן והאישה לא תהיה זכאית לקבל את מזונותיה. עם זאת, זה לא כל כך פשוט. יש להוכיח כי התנהגות האישה היא בבחינת חוסר תום-לב. מנגד, במידה והאישה מוכיחה כי חוסר הרצון לקיים שלום בית, נובע מחוסר התאמה או חוסר יכולת להמשיך ולחיות בזוגיות עם בעלה, אזי ההכרעה עשויה להיות לטובתה.

אישה גרמה לסיום/פירוק  הנישואין- צריך להוכיח שהגירושין נבעו מהתנהגות לא ראויה של האישה (כגון יחס מזלזל ולא ראוי כלפי בן הזוג השני), במצב הזה  האישה יכולה לאבד את זכאותה למזונות. אדגיש כי לא מדובר במקרים שבהם קיימת אי התאמה במסגרת הזוגיות, אלא במקרים שבהם התנהגות לא ראויה של האישה, היא זו שהביאה לפירוק הנישואין. אם למשל בשל ריב סתמי ושולי האישה בוחרת להתגרש, הרי שזו יכולה להוות התנהגות לא ראויה, שלכאורה עשויה להביא לשלילת זכאותה למזונות. חשוב לציין, כי כל מקרה נבחן לגופו, בהתאמה לנסיבות.

תביעת מזונות אישה

בענייני מזונות אישה קיים סמכות מקבילה לשתי ערכאות שיפוט- לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני.  כמובן  כל מקרה נבחן לגופו. במצב מסוים עדיף להגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה ולעיתים עדיף לפנות לבית הדין הרבני. כדי  להכריע בנושא, כדאי  להיוועץ בעורך דין העוסק בתחום דיני המשפחה.

מחפשים עו״ד מנוסה במזונות אישה?

לקבלת ייעוץ ראשוני השאירו פרטים או צלצלו 052-2353449

סוף דבר בנושא מזונות אישה

על פי הדין הדתי היהודי, האישה זכאית למזונותיה, אשר יאפשרו לה לחיות ברמת חיים שאליה הורגלה בתקופת הנישואין. לאישה יש זכות לוותר על מזונותיה. ישנם מקרים, שבהם התנהגותה עשויה להביא לשלילת זכאותה.  חשוב לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין הבקיא בתחום הגירושין ובדיני משפחה בכלל בכל הנוגע לדמי מזונות אישה בפרט.

צו עיכוב יציאה מן הארץ

חירות התנועה הוכרה כזכות חוקתית לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לעובדה זו השלכות ביחס לפרשנותה של החקיקה המקנה סמכויות להוצאת צווי עיכוב יציאה מן הארץ.

למעשה, סעד זמני של עיכוב יציאה מן הארץ נתפס כסעד קיצוני באשר הוא פוגע באופן ישיר ומהותי בחופש התנועה של אדם ובית המשפט לא ימהר להעניק סעד זה למבקש להפעיל אמצעי לחץ על הצד השני. צו זה יינתן רק אם יראה המבקש, כי קיים חשש ממשי כי יציאתו מהארץ של בעל הדין שכנגדו מתבקש הצו יש בה כדי לסכל או להכשיל את ההליך השיפוטי או שיש בה כדי למנוע ביצועו של פסק הדין.

מחפשים עו״ד מומחה בצו עיכוב יציאה?

לקבלת ייעוץ ראשוני השאירו פרטים או צלצלו 052-2353449

תקנות סדר הדין האזרחי בעניין

תקנות 362 ו-384(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד – 1984 (להלן: “התקנה”) מסדירות את התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ על ידי בית המשפט. לפי תקנה 362, על המבקש של כל סעד זמני להציג “ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה”, וכן לשכנע את בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כלומר – הנזק שייגרם לו אם לא יינתן לו הסעד הזמני, גדול מהנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד.

בנוסף, בהוראה מיוחדת הנוגעת לעיכוב יציאה מן הארץ, המצויה בתקנה 384(א)  נקבע כי “בית המשפט או הרשם רשאי ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין”.

ת”א 7624-04-15 יונטייב נ’ טאבל

לאחרונה הגיעה לפתחו של בית המשפט בקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ (ר’ ת.א. 7624-04-15 יונטייב נ’ טאבל), במסגרתה טען המבקש כי הלווה כספים על סך 500,000 ₪ למשיב ולבנו ואף חתם כערב להלוואות שנטלו השניים לצורך השקעה בבית קפה אותו הקימו בשותפות. לטענת המבקש, העסק אינו נוחל הצלחה מיום פתיחתו לפני שמונה חודשים ואף החל לצבור חובות. כן, לאחרונה נודע למבקש כי ברשות המשיב כרטיסי טיסה לקנדה ולאור חשש להמלטות המשיב, עובדה שתותיר אותו ואת בנו בלבד להתמודד עם החובות שצבר העסק, הוגשה הבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ בעיתוי בו הוגשה, יום לפני צאתו של המשיב את הארץ.

לטענתו של המבקש, המשיב עצמו בחקירתו לא נתן תשובה מספקת כיצד הוא עומד להחזיר חובות אלו וכאשר למשיב אין זיקה כלשהי בארץ שתשכנעו להישאר נוכח החובות – אין לו רכב, אין לו בית, אין לו משפחה וילדים – המדובר בצירוף נסיבות אשר בהשתלב עם יציאתו המתוכננת של המשיב מן הארץ מעוררות חשש ממשי כי המשיב עומד לצאת את הארץ ולא לחזור.

בית המשפט בחן האם ישנן ראיות מהימנות לכאורה לחשש סביר שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת; והאם ישנן ראיות מהימנות לכאורה לכך שאם אכן יצא, יכביד הדבר באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

קביעת בית המשפט:

בית המשפט קבע כי המבקש לא עמד בתנאים הנדרשים בחוק ובפסיקה על מנת להצר את חופש התנועה של המשיב ולעכב את יציאתו מן הארץ. כפי שנמצא על ידי בית המשפט באותו עניין, הנסיעה שאותה תכנן המשיב הייתה בגדר ביקור משפחתי לתקופת החגים והדבר לא היה חריג עבור המשיב. בית המשפט ייחס חשיבות לעובדה שהמשיב רכש מראש כרטיסי טיסה חזרה לישראל. יתרה מכך, נמצא שהמשיב הודיע מראש לתובע שבכוונתו לנסוע לחו”ל, דבר שלא מאפיין אדם המנסה להימלט מחובותיו. גם באשר לתביעה עצמה, נקבע על ידי בית המשפט כי המבקש לא הביא ראיות מספקות בכדי להראות כי קיימת לו עילת תביעה מבוססת לתשלום חוב בהווה להבדיל מחששות לגבי אי תשלום חובות בעתיד.

בנסיבות אלה, הורה בית המשפט על ביטול הצו הזמני לעיכוב יציאה מן הארץ שהוצא כנגד המשיב וקבע כי המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪. בשולי הדברים ראוי לציין, כי פסק דין זה מתייחס למתן צו עיכוב יציאה מהארץ כסעד זמני שהתבקש לפני שהוכרעה התביעה העיקרית שאותה הגיש המבקש. התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ על ידי רשויות ההוצאה לפועל, לאחר שכבר ניתן פסק דין שהכריע בתביעה העיקרית שונים מאלה שנדונו בפסק הדין.

מחפשים ייעוץ משפטי?

עו״ד אבי לוי הינו מומחה בדיני משפחה, בדגש על משמורות ילדים ומזונות. משרדו ממוקם במודיעין והוא נותן שירותים במכבים, רעות והסביבה עם דגש על מקצועיות רבה ואווירה אישית, משפחתית ומחבקת.

״במהלך השנים ליוויתי משפחות רבות ועזרתי להן לעבור את הקשיים בהצלחה ולמצוא פתרונות, אשמח לעזור גם לך״.

 

פרטים ליצירת קשר

30 שנות ניסיון בדיני משפחה

לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני בדיני משפחה בחינם מעו״ד אבי לוי עוד היום, השאירו פרטים מטה

דילוג לתוכן