ניתן להגיש תביעה אזרחית לפיצויים על נזקים שנגרמו בגלל ההתעללות. לדוגמה: בשנת 2010 פסק בית המשפט לענייני משפחה בירושלים שעל בעל מתעלל לשלם 60,000 ₪ לאשתו לשעבר שבה התעלל. תופעת האלימות במשפחה כנגד בני זוג המצויים בעיצומו של סכסוך גירושין הנה למרבה הצער תופעה נפוצה למדי בחברה הישראלית. המדובר בתופעה הגורמת לסבל פיזי ונפשי רב לצד הנפגע ולילדי בני הזוג, כך שלא אחת הצד המוכה מוצא עצמו חסר אונים אל מול האלימות המופנית כנגדו לא מעטים המקרים בהם הצד הנפגע כתוצאה מהאלימות, הפונה לקבל סעד מבית המשפט, הנו האישה, אשר מהווה לא פעם הצד החלש, הן מבחינה פיזית והן מבחינה כלכלית בתא המשפחתי. חשוב לדעת כי מערכת המשפט בארץ מודעת למצבן העגום של נשים מוכות. על כן, היא מעמידה לזכותן ולהגנתן מספר אופציות משפטיות להתמודד עם המצוקה ולהגן על עצמן. אחת מהן היא הוצאת צו הגנה בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א- 1991 . סעד זה הנו סעד חירום אותו נאלץ בית המשפט לתת לאישה המוכה, משל המדובר ב’חדר מיון’ והתרופה אותה נותן בית המשפט הנו סעד מהיר, מוגבל בזמן ואינו מהווה פתרון קבע.

בהתאם לסעיף 2 לחוק, זכאי כל צד נפגע מאלימות במשפחה, לרבות אישה מוכה, לפנות לבית משפט השלום או לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין דתי אשר קרוב לאזור מגוריה
ולבקש ממנו להורות על מתן צו הגנה כלפי הגבר האלים כלפיה . צו ההגנה מגביל את פעילות הצד המכה, לרוב באמצעות צו הרחקה המונע ממנו להתקרב לדירת המגורים בה מתגורר הצד הנפגע, וזאת אף אם יש לו זכות כלשהי בדירה זו. בנוסף, הצו רשאי לאסור על הצד האלים להטריד את הצד הנפגע בכל דרך ובכל מקום לרבות – במקום עבודתו, לפעול בכל דרך המונעת או מקשה על הצד הנפגע להשתמש בנכס המשמש אותו כדין, גם אם יש לו זכות כלשהי באותו הנכס . אם ניתן הצו, רשאי בית המשפט עם מתן הצו או במועד מאוחר יותר, להורות לצד האלים לתת התחייבות לקבלת טיפול מגורם שיקבע בית המשפט. בנוסף, יאסר על הצד האלים להחזיק או לשאת נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם המדינה, אלא אם כן בית המשפט סבר כי אין בכך כדי להוות סיכון לצד הנפגע הפרת הצו על ידי הצד האלים עלולה להיחשב כבזיון בית המשפט ולהוביל למעצרו.