בעולם בכלל ובישראל בפרט  זוגות  מנהלים חיי משפחה ומשק בית משותף מבלי לעבור דרך המוסדות כמתחייב בברית הנישואין. זוגות  החיים יחד ללא נישואין, בדרך כלל הם זוגות ידועים בציבור. הכרה או אי הכרה בבני זוג כידועים בציבור יכולה להיות בעלת השלכות רבות. הן בנוגע למערכת היחסים המשפטית שבין בני הזוג מבחינת נושאים כגון רכוש ומזונות והן מבחינת צדדים שלישיים דוגמת הביטוח הלאומי, קרנות פנסיה, יורשים פוטנציאליים ועוד.

מי שטוען לקיומם של יחסי ידועים בציבור צריך להוכיח שני תנאים מצטברים: חיי משפחה וניהול משק בית משותף (במיוחד שלא נשוי/אה לאחר/ת) ההלכה מתבססת על חיי משפחה ומשק בית משותף הם תנאים מהותיים ולא דרישה ראייתית בלבד. זאת למרות שמדובר לכאורה בהוכחה מורכבת ומסועפת, בתי המשפט נוטים לבחון סוגיות מסוג זה על בסיס קריטריונים סובייקטיביים. משמע, בתי המשפט מנסים לתת פרשנות על טענות שונות בכדי לבדוק מה התשובה לשאלה “כיצד בני הזוג ראו את מערכת היחסים ביניהם”.  נקבע כי אין להגדיר קריטריונים דווקניים ונוקשים למונחים כגון “משק בית משותף”  ו”חיי משפחה”.

כמו כן, נפסק כי יש להימנע מהצבת מבחן אובייקטיבי נוקשה לקביעת קיומם של יחסי ידועים בציבור. למשל, הפסיקה הדגישה כי המבחן לקביעת קיומם של יחסים אלה משתנה בין בני זוג בהתאם לגילם, מזגם, השכלתם, ארץ מוצאם, השקפת עולמם, מצבם הכספי, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הבריאותי וזוהי כמובן לא רשימה סגורה.

חשוב לדעת שגם מערכות יחסים אלה עלולות להסתיים בין אם בגין פרידה ובין אם בשל פטירת אחד מבני הזוג. במידה וקיימות התלבטויות משפטיות בנוגע לפרידה או  לירושה, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בהקדם.