עילות גירושין בבית דין רבני
תוכן עניינים
שיתוף:
מאמרים נוספים
הורות משותפת לאחר גירושין: אתגרים והזדמנויות
גירושין הם אירוע מאתגר עבור כל המשפחה, ובמיוחד עבור הילדים. ילדים זקוקים לשני הוריהם, גם לאחר הגירושין, ו הורות משותפת היא דרך מצוינת להבטיח שהם
יתרונות וחסרונות של הליך גישור במשפחה במודיעין
גירושין הם תהליך מורכב ומאתגר, הן מבחינה רגשית והן מבחינה משפטית. הליך גישור יכול להוות דרך יעילה ליישוב סכסוכים בין בני זוג מתגרשים, תוך שמירה
איך ניתן לשמור על תקשורת יעילה בין בני זוג במהלך הליך גירושין
התמודדות עם מתח וחרדות בהליך גירושין איך ניתן לשמור על תקשורת יעילה בין בני זוג במהלך הליך גירושין גירושין הם תהליך מאתגר, אשר יכול להיות
תפקידו של עורך גירושין במודיעין
התמודדות עם מתח וחרדות בהליך גירושין תפקידו של עורך דין גירושין במודיעין גירושין הם תהליך מורכב ומאתגר, אשר יכול להיות מלווה בהרבה רגשות שליליים, כגון
לקבלת ייעוץ משפטי
מבוא
המאמר עוסק בשאלה אם לפי דין ההלכה, המשנה והתלמוד אישה המורדת בבעלה זכאית לקבל גט בעל כורחו של בעלה.
לאורך הספרות התלמודית, המשנה, בתוספתא ובתלמודים, מתקיים מתח בין שתי גישות מנוגדות. במאמר זה נסקור את
הטענה של “מאיס עלי” והדעות בתקופות שונות.
תקנת "מאיס עלי" בגירושין
לאחר תקופת התלמוד חכמים הגו את דעותיהם השונות בעניין טענת “מאיס עליי” והעלו סוגיות שונות כגון- מה קורה כאשר אישה מסרבת לקיים יחסי מין ודורשת גט מבעלה האם באמת רוצה לברוח מהנישואין בכל מחיר כי הוא “מאיס עליה” או שמא מעוניינת להלחיץ את בעלה כדי לקבל ממנו דבר מה. כמו כן ישנה הבחנה בין “מאיס עלי”- מצב בו האישה מוכנה לוותר על כתובתה כדי להתגרש ואילו הטוענת “מצערנא ליה” האישה רוצה להתגרש גם כן, אבל בתנאי שתקבל את כתובתה.
אולם מפשט הדברים, נראה ש’מאיס עלי’ רוצה בגירושין בעוד “מצערנא ליה'” רוצה רק להענישו ולהישאר איתו. חילוקי הדעות בשאלה זו לא הוכרעו, ונכונותם של הדיינים להפעיל לחץ על הבעל על מנת שיגרש את אשתו וייתן לה גט, בנסיבות שאין הדין מתיר לעשות כן, מושפעת במידה רבה מעמדתם ההלכתית במחלוקת זו.
פסיקת הרבנים לאורך הדורות
הרב שרירא גאון
שרירא גאון היה נצר לשושלת ראשי הגולה ולימים מונה כראש הישיבה בפומבדיתא בשנת ד’תשכ”ח 968. הרב שרירא גאון נותן תשובה לתקנת רבנן סבוראי בנושא מורדת וטובת גט. הרב שרירא גאון אינו מחדש הרבה לעומת תקופת התלמוד. על- פיו כאשר גבר ואישה עומדים לפני פירוק הנישואין עליהם להעמיד את עצמם בתקופת השהייה של שנה כאשר מטרת תקופה זו היא ניסיון לפיוס בין הבעל לאישה. ואם לא יתפייסו תוך שנים עשר חודשים הרי שכופין את בעל לתת גט לאישה.
אם כך, נשאל הרב שרירא גאון בשתי שאלות בנושא “מאיס עליי”: שאלה ראשונה עוסקת בזכאות האישה לתשלום כפי שמצוין בכתובה כאשר רוצה להתגרש. השאלה השנייה דנה האם אישה הרוצה להתגרש ודורשת את כתובתה נחשבת למורדת. בתשובתו מסכם הרב שרירא את השלבים בהתפתחות ההלכה לגבי אישה מורדת.
שלב א’- כופים אותה על ידי שמפחיתים לה מהכתובה בכל שבוע.
שלב ב’- כופים אותה על ידי הפחתה של כל סכום הכתובה ב- 4 שבועות.
שלב ג’- מי שמבקשת גט – לא כופים אותה לקיים יחסי אישות עם בעלה אבל גם לא כופים עליו לתת לה גט.
שלב ד’- מחכים שנה, ואם לא שינתה דעתה – כופים עליו לתת גט.
שלב ה’- בימי רבנן סבוראי (הסבוראים הם החכמים שבין חתימת התלמוד לתקופת הגאונים, בהנהגת ישיבות סורא ופומבדיתא) הרב שרירא מתייחס לתקנה שמקורה כ-300 שנה לפני זמנו האומרת שאין לכפות אישה לנישואין, ושכל מי שמבקשת להתגרש – כופים על בעלה לתת גט לאלתר וכך מאפשרים לה לצאת עם כל נכסיה וקובעים לה “כתובת מינימום” על מנת שהאישה לא תצא מהנישואין ב”ידיים ריקות”.
היות שבדיקת אבהות עלולה לגרום לממזרות, בתי המשפט ובתי הדין הרבניים אינם מתירים אותה בסיטואציות אלה. כן, גם כאשר הפסיקה “חוטאת לאמת”. על המתח שבין טובת הקטין והאמת במקרים אלה אפשר ללמוד למשל מדבריה של כב’ השופטת רוטלוי – “חקר האמת איננו עקרון אשר עומד מול עקרון טובת הילד, שהוא עקרון מנחה ומרכזי בסוגיות הקשורות בילדים, ועל פי האמנה בדבר זכויות הילד, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה”.
תקנת הסבוראים
אישה שמבקשת להתגרש, כופים על הבעל לתת גט לאלתר , מבלי לחכות שנה, היות שהכפייה תיעשה ע”י בי”ד יהודי – הגט יהיה תקף וללא חשש ממזרות. האישה יוצאת עם כל נכסיה שהכניסה לנישואין וכן נכסים מסוימים הנמצאים ברשותה יישארו אצלה וכן מחייבים את הבעל לשלם לאישה סכום מינימלי כלשהו. חופש להתגרש, ואפילו לחלק רכוש, בלי להידרש לסוגיית “מאיס עלי”.
ההוראות בדבר האופן שבו יש לערוך את הבדיקה קבועות בחוק מידע גנטי ובשורה ארוכה של פסקי דין שניתנו לאורך השנים. שימו לב, גם במידה שההורה מציג תוצאות בדיקה מחו”ל, אין לכך תוקף חוקי בישראל. בדיקת רקמות היא נושא מורכב אשר מבקש לאזן בין שורה ארוכה של היבטים, חלקם משפטיים, חלקם חברתיים וחלקם הלכתיים. ברשימה הקצרה שלפניכם לא נוכל לסקור את העניין מכל זווית אפשרית. לכן, ננסה בעזרת הדוגמאות הבאות לעשות מעט סדר בדברים.
תקנת רבנו גרשום
רבנו גרשום המכונה “רבינו גרשום מאור הגולה” פעל באשכנז. נפטר ב-1049. רבינו גרשום קבע שורה של תקנות מתקדמות בנושאי אישות כגון שגבר יכול להיות נשוי רק לאישה אחת וכן שגבר לא יכול לגרש אישה אלא בהסכמתה – מתוך תקנת חרם דרבנו גרשום.
רבינו גרשום מורה לקחת מהאישה את כל כספי הבעל ולתת לה גט לאלתר. רבינו גרשום נוהג ע”פ תקנת רבנן סבוראי. הוא מנמק תקנה זו בכך שמאמין כי אם האישה מאוד רוצה להתגרש עדיף לתת לה גט. מבחינתו זהו הנוהג ואין לזוז ממנו. רבינו גרשום קובע שלמרות שדין התלמוד שונה, יש לכפות גט לאלתר, ואם רוצה להתגרש בלא כתובה והוא אינו רוצה לגרשה צריכים לכפותו שיתן לה גט. ר”ג מלמד שכופין אותו יכול להיעשות גם ‘לרצונו’. הוא מסביר זאת בדרך שכופין אותו עד שיאמר רוצה אני.
אם האישה רוצה או מוכנה להתגרש בלא כתובה, הדין הוא שצריך לכפות את הבעל לתת לה גט. “ואם רוצה להתגרש בלא כתובה והוא אינו רוצה לגרשה צריכים לכופו שיתן לה גט כדתניא ‘יקריב אותו’ מלמד שכופין אותו יכול בע”כ ת”ל ‘לרצונו’. הא כיצד? כופין אותו עד שיאמר רוצה אני וכן הדין. עוד מוסיף רבינו גרשום שמצב כזה, בו אישה תובעת מהבעל גט ומוותרת על הכתובה, לא תחשב האישה כמורדת.
שמו של רבינו גרשום נקשר בכמה תקנות חשובות אשר שינו את הדין בתקופת התלמוד: גבר יכול להיות נשוי רק לאישה אחת, גבר לא יכול לגרש אישה בעל כורכה. תקנה נוספת שתיקן ר”ג- חוק צנעת הפרט.
דוגמה לכך ניתן לראות בהחלטה שהתקבלה (דצמבר 2014) בבית המשפט המחוזי בחיפה. אב לשתי ילדות קטינות טען כי יש לערוך בדיקת סיווג רקמות נוכח העובדה שהבנות נולדו כתוצאה מבגידת אשתו. לחיזוק טענותיו, האב הציג בפני בית המשפט תוצאות בדיקת רקמות שנערכה בגרמניה. בית המשפט ניתח את נסיבות המקרה וקבע כי בהתאם לחוק מידע גנטי אין לבצע את הבדיקה הנ”ל. כמו כן, נקבע כי אין להעניק מעמד משפטי לתוצאות הבדיקה שבוצעה בחו”ל. בסופו של היום, הבקשה לביצוע בדיקת סיווג רקמות נדחתה.
רבנו תם
הרב יעקב בן מאיר (1100 – 1171) מכונה בדרך כלל רבנו תם, שהיה נכדו של רש”י ומגדולי בעלי התוספות. נקרא ‘תם’ ע”ש הפסוק “ויעקב איש תם יושב אהלים” . רבנו תם חי בצרפת ושם כתב את “ספר הישר” וכן ספר על הדקדוק העברי. נודע גם כמשורר ובלשן בעל ידע לשוני רב.
לאור ריבוי הגירושין באותה תקופה רבינו תם סבור שעל מנת לעצור את סחף הגירושין אין לכפות על הבעל לתת גט בטענת “מאיס עליי”. הרעיון שההלכה שונתה לעומת מה שהיה מקובל לפי כל חכמי הדעות שלפניו, קבע שינוי ההלכה כי אין כלל אפשרות לכפיית גט ואימוץ אפשרות כזו תוביל למצבים איומים מבחינה הלכתית וחברתית. לאור רקע זה העניין סביר מבחינת ההיגיון החברתי אבל רבינו תם אומר שהעניין לא סביר ואין כופים גבר לגרש את אישתו כפי שלא כופים אישה להתגרש בלא רצונה.
רבינו תם אומר שעל אף הכתוב בספר ההלכות של הרי”ף כאשר ניתן לאישה גט מיד- יהיה זאת רק אם הבעל מסכים ורוצה לגרש. בכך הוא פוסק הלכתו וזו עמדתו. כלומר, ע”פ תם אין שום אפשרות לכפות על בעל לגרש אישה שטוענת “מאיס עליי” וגם אם זו מוכנה לוותר על כתובתה לגמרי ורק רוצה לקבל גט.
. עפ”י תם העובדה שבמשך מאות שנים כפו גט על הבעל, הייתה זו טעות ובשום מחיר אין להמשיך עם גישה זו. רבינו תם יודע שהיו מקרים כאילו, ולדעתו אלו מקרים פסולים אך כיוון שלא ניתן לחפש רטרואקטיבית את כל הממזרים, מכאן והילך קובע קביעה חדשה אין כפיית גט כאשר האישה טוענת “מאיס עליי”.
לפני רבנו תם קבע רבנו גרשום שכל גבר יכול לשאת רק אישה אחת ואחרי שהוא נשוי לה, לא יכול לגרש אותה אלא בהסכמתה ומכאן נוצרה הסימטריה היות והגבר לא יכול לכפות על האישה לגרשה והאישה לא יכולה לכפות על הגבר במתן גט.
מחפשים עו״ד לאבהות ובדיקת רקמות בסביבת מודיעין?
לקבלת ייעוץ ראשוני השאירו פרטים או צלצלו 052-2353449
הרב אשר בן יחיאל (הרא"ש)
רבי אשר בן יחיאל, נולד באשכנז (1250 -1327), המכונה הרֹא”ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית. לאחר שהחלו השלטונות להקשות על החיים באזור אשכנז החליט הרא”ש להעתיק את מגורם ועבר דרומה עד שהגיע לספרד. (200 שנה אחרי רבינו תם)
הרא”ש מסביר כי כל מי שמבצע קידושין, הרי שתוקפו מותנה בכך שחכמי הדור ומנהיגי הרבנים באותו הזמן הסכימו בקידושין אילו. ובמצב בו ראו אישה המורדת בבעלה וידעו שהיא יכולה להסתייע בגוי על מנת לקבל גט שלא יהיה לו תוקף, הרי שגם לקידושין שיבואו לאחר הגט לא יהיה תוקף ונישואין אלו דינם להיפסק.
הרא”ש מציין שתקנה זו לא פשטה על כל הארצות כי יכול להיות שהיו מקומות שנהגו בכפיית גט בטענת “מאיס עליי” אך אין זה מה שהתכוונו הגאונים ובכל מקרה תקנה זו תוקנה לפי צורך השעה בעניין נסיבתי לבנות ישראל בהתאם למקום ולזמן. הרא”ש לא רוצה שכל הנשים תוכלנה באופן חופשי להחליף גברים כרצונן.
אולם, יש גם מקרים חריגים למשל, בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, השופטת אלה מירז דחתה בקשה לבדיקת רקמות משום שהגבר, הסובל מבעיות נפשיות קשות, הודיע שהוא יתאבד אם תבוצע הבדיקה. לאחר שהשופטת שמעה עדויות מצד גורמים שונים בנוגע לאופיו העדין של הנתבע, והיות שהוכח שהוא אף ניסה להתאבד מספר פעמים בעבר, נקבע כי בדיקת הרקמות לא תבוצע. עם זאת, השופטת קבעה כי יש להכיר באבהות ללא הבדיקה הביולוגית ולחייב את הנתבע במזונות כחוק.
הרמב"ם
ע”פ הרמב”ם אין לראות ברשימה הנזכרת במשנה ובתלמוד “רשימה סגורה”, ובהתאם לכך הרמב”ם סבור שבכל מקרה בו קיימת עילה אובייקטיבית הגורמת לאישה למאוס בבעלה, ניתן לכפות על הבעל לגרש את אשתו.
ע”פ הלכות אישות פרק יד קובע הרמב”ם שאם האישה מאסה בבעלה כופים אותו לגרשה מיידית. הרמב”ם אינו מנמק את פסיקתו בדין תורה או גמרא אלא בסברא מבחינתו זהו נימוק רציונאלי המתבססת על תפיסת הנישואין כמעשה של הסכמה ולא של כפייה.
הרמב”ם אמר, אין מדובר כאן בחידוש לא הייתה זו תקנה ואף אחד לא המציא אותה, הכל נמצא עוד בימי התלמוד. הרמב”ם מסתמך בדבריו על סברה שכן ההיגיון מחייב זאת, יש להבין שאי אפשר ולא נכון או סביר להכריח אישה לקיים יחסי אישות עם בעל שדוחה אותה. לדעתו העניין הוא לוקאלי, בעל תכולה מקומית שלא קיבל תוקף בהלכה. לכן תוקף תקנת רבנן סבוראי איננו בכל מקום ובכל זמן ולכן יש להפעיל בכל זמן ובכל עת את דין התלמוד.
סיכום דעות הפוסקים
לדעת חכמי ההלכה בימי הביניים שהוצגו המסגרת הנוקשה של עילות גירושין מסוימות, הקיימות בנסיבות אלה ואחרות, אינה מגבילה למעשה את החפצים להתיר את קשר הנישואין שלהם בגין הכרה בעילה סובייקטיבית שהינה רלוונטית ביחס לכל אשה: “מאיס עלי”.
אולם חל שינוי בדין התלמודי מכוח חקיקה. לאחר תקופת המשנה והתלמוד- בתקופת הגאונים, הותקנה תקנה, הקרויה “דינא דמתיבתא”, עקב צורכי הזמן, הקובעת שבגין טענה סובייקטיבית – “מאיס עלי” – “כופין” לגרש . המטרה היתה שבנות ישראל, שנהגו לעיתים לפנות לבתי-דין של נוכרים כדי שיסייעו בידיהן בפתרון הבעיה של סרבנות-הגט.
תקנת הגאונים היא למעשה חקיקה ששינתה את המצב ההלכתי שהיה קיים בתקופת התלמוד – ופרשנות הרמב”ם לדין התלמודי יוצרים עילת גירושין חדשה, סובייקטיבית, זמינה. פסיקת הרמב”ם בנוגע לכפיית גט כאשר האשה מורדת בטענת “מאיס עלי” לא התקבלה אף היא על דעתם של חכמי הלכה חשובים בדורות הבאים.
אם כך, ע”פ התפתחות הליך הגירושין לפי דין תורה ניתן לראות כי דעות הפוסקים היו חלוקות. בתי הדין הרבניים פסקו בהתאם לזמן ולמקום וע”פ התנאים הלוקאלים. אם כך, אנו מבחנים כי בארץ ישראל ובבבל הלכות הגירושין לא תמיד היו דומות.
מחפשים ייעוץ משפטי?
עו״ד אבי לוי הינו עורך דין המתמחה בדיני אבהות ובדיקות רקמות, משרדו ממוקם במודיעין והוא נותן שירותים במכבים, רעות והסביבה עם דגש על מקצועיות רבה, ליווי אישי וניסיון רב בתחום.
״במהלך השנים ליוויתי מאות לקוחות בהצלחה יתרה ועזרתי ללקוחותיי למצוא את הפתרונות הטובים ביותר, אשמח לסייע גם לך״.
פרטים ליצירת קשר
- ארז 23, מודיעין מכבים רעות
- 086905888 / 052-2353449
- avilevi.law@gmail.com